הפרעות הקשב והריכוז

הפרעות הקשב והריכוז

פורטל קשב וריכוז הינו אתר שבא במטרה לספק מידע עדכני ומקיף בתחום הפרעות הקשב והריכוז כבר  בשלבים המוקדמים של החשדות, שלבי האבחון ושלבי הטיפול. במידה ואתם או מישהו מבני משפחתכם הופנה לאבחון או לטיפול בהפרעות הקשב הללו והנכם זקוקים לייעוץ מקצועי, אנא צרו איתנו קשר ואנחנו נעניק לכם ייעוץ, ואף נפנה אתכם אל אנשי המקצוע המומחים בתחומם. הפרעות הקשב זוכות בשנים האחרונות למודעות רבה כשהדבר בא לידי ביטוי בעיקר בשינויים וההיערכויות במערכת החינוך, הכוללים השתלמויות מורים בנושא ורכישת שיטות הוראה ייחודיות בתחום, הוראה יחידנית, הקלות לתלמידים בעלי לקויות למידה במבחנים והתאמת המוסד החינוכי לצרכי התלמידים הללו. ואולם, בשל העובדה שעד לעשור האחרון המודעות בתחום כמעט ולא הייתה קיימת, ישנם מבוגרים רבים הלוקים בקשב וריכוז שמעולם לא אובחנו ומעולם לא טופלו.

אבחון הפרעות הקשב בקרב מבוגרים

הפרעות הקשב והריכוז אינן חולפות עם השנים, ומבוגרים הלוקים בהפרעות הללו נתקלים בקושי רב בכל הביטי החיים, החל מהתחום האקדמי דרך התחום הבין אישי וכלה בחוסר היכולת להתמיד לאורך זמן במקום העבודה. אבחון וטיפול בנסיבות הללו הם צורך חיוני על מנת להעניק לאדם בעל ההפרעה כלים להתמודדות יעילה עם מגבלותיה של הלקות. הראיון הקליני הינו האמצעי השכיח להערכת הפרעות הקשב בקרב מבוגרים אף על פי שקיימים גם המבדקים הממוחשבים. זהו ריאיון קליני יסודי, מהימן ומקיף אשר מורכב לא רק מן התסמינים אלא מכיל גם את ההיסטוריה התעסוקתית, המשפחתית, הבריאותית, החברתית וההשכלתית של  המאובחן, שבכללם גם האינפורמציה על הרגלי השינה, התזונה והרגלי הצריכה כמו סיגריות, אלכוהול וסמים. כמו כן מתקיימת סקירה של מצבים נפשיים ומחלות פסיכיאטריות בעבר או בהווה.

הטיפול בהפרעות הקשב בקרב מבוגרים

סקירתן של ההפרעות פסיכיאטריות הנלוות הכרחיות בשל העובדה כי אנשים הלוקים בהפרעות הקשב נמצאים בקבוצת סיכון הגבוהה פי שש ללקות בהפרעות פסיכיאטריות בשלב כלשהו בחייהם. עוד נמצא כי התחלואה הנלוות כוללת הפרעות חרדה, הפרעות במצבי הרוח, התמכרויות למיניהן וחוסר יכולת לשלוט בדחפים. אחת הדרכים לטפל בהפרעות הקשב בקרב מבוגרים היא הטיפול התרופתי כשעל מרבית תופעות הלוואי שלהן ניתן להתגבר בקלות  יחסית. התופעות הינן לרוב זמניות ומתבטאות בשינויים בתיאבון, קשיי שינה, הפרעות עיכול קלות וכאבי ראש. בנוסף לטיפול התרופתי ניתן לפנות גם אל הטיפול הקוגניטיבי התנהגותי כשמחקרים הראו כי השילוב של שני הטיפולים הללו הובילו לשיפורים משמעותיים במדדים הקליניים הכוללים את תסמיני הדיכאון והתפקוד הכללי.

מאפייני הדיסלקציה כלקות למידה

הדיסלקציה מסווגת כאחת מלקויות הלמידה השכיחות ביותר ובסיסה המשוער הוא אורגני ומולד. הדיסלקציה מתאפיינת בקשיים במיומנויות הבסיסיות של הקריאה, הכתיבה והמתמטיקה, קשיים הבאים לידי ביטוי בזיהוי אותיות, ביכולות פענוח שפתיות ובאיות. לחלק גדול מהאוכלוסייה הלוקה בדיסלקציה קיימת היכולת האינטלקטואלית לרכישת הידע, ומחקרים מצאו כי בקרב אנשים בעלי רמת משכל גבוהה, זיהויה של הלקות נחשף בשלבים מאוחרים באופן יחסי, בשל יכולתם של הלוקים הללו להסתיר את הלקות. בפועל, במידה והלקות אינה נחשפת ומטופלת עשויים להיות קשיים בקריאה, איות, כתיבה ומתמטיקה, כשבהיבט המצטבר הדבר יגרור פגיעה במכלול הידע הנרכש.

מחקרים מוכיחים כי שכיחות הדיסלקציה בקרב האוכלוסייה עומד על 15%, וישנו ככל הנראה מרכיב תורשתי בהופעתה. עוד מצביעים המחקרים על מבנים שונים במוח בקרב האנשים הלוקים בדיסלקציה, שינויים הקשורים בתפקודים חזותיים ושמיעתיים, על כן הדיסלקציה באה לידי ביטוי לא רק בקשיים במיומנויות הקריאה, אלא אף ביכולת ההבחנה השמיעתית הקשורה לאותיות ממנה מורכבת המילה. האספקטים הרגשיים של הדיסלקציה הדיסלקציה פוגעת בתפקודי הקריאה לסוגיהם, הפרעה המשפיעה באופנים שונים ובשלבי חיים שונים בהתאם לאופי הלקות. בקרב חלק מן הדיסלקטים, לא קיים קושי ברכישת המיומנויות הבסיסיות של הקריאה, המתמטיקה והכתיבה, ואולם, הקשיים יעלו בשלבים מאוחרים יותר, בעת העלייה ברמת הדרישות האקדמיות. מחקרים אשר עסקו בתחום( בזיכוי לגמול התשלמות)חשפו כי להיבט הרגשי בשלבים המוקדמים של הילדות אין חלק ביצירת התסמינים של הדיסלקציה, ומרביתם אף היו ילדים מאושרים בילדותם המוקדמת בדיוק כמו יתר בני גילם, הקשיים הרגשיים החלו להופיע במקביל לתקופה בה החלו לרכוש את מיומנויות הקריאה והכתיבה בבית הספר, כשהנסיבות מובילות לקשר שבין הקשיים הרגשיים לתסכול המצטבר הנובע מההישגים הנמוכים בלימודיים ביחס לבני גילם. בין השאר, נובע התסכול מהתייחסות הסביבה מרמת הישגיהם של הדיסלקטים ומתגובותיה, ותיוגו כחריגים, חסרי אמביציה ואף כבעלי רמת משכל נמוכה. במרבית המקרים, המאמצים של הילד להתמודד בכוחות עצמו עם הלקות אינם נושאים פרי, עובדה הגוררת עימה תסכול נוסף.

 האספקטים החברתיים של הדיסלקציה לא פעם מתלווה אל הדיסלקציה חוסר בשלות חברתית, כשהדבר גורר השפעה בהיבט של קריאה והבנה של קודים חברתיים ונורמות ההתנהגות. הדבר עשוי להוביל לדחייה חברתית, בנוסף לתחושת חוסר הערך והדימוי העצמי הנמוך הנובעים מהישגים אקדמיים נמוכים. בגיל ההתבגרות, כשלתפקודי השפה מוענקת חשיבות רבה בתקשורת הבינאישית, מיומנויות השפה הנמוכות הנובעות מן הדיסלקציה משפיעות גם הן על התקשורת הבינאישית ומגבילים אותה, כשגם קשיי הזיכרון אף הם עשויים להשפיע בהיבט החברתי באופן שלילי. מחקרים הראו כי החיים בצל הדיסלקציה עשויים להוביל לא פעם לכעס, התמרמרות, חרדה ודיכאון, תחושות של חוסר אונים ודימוי עצמי נמוך. קיימת חשיבות לא מבוטלת לזיהויה המוקדם של הדיסלקציה והיקפה, כשהטיפול בא לסייע ולהקנות כלים להתמודדות יעילה עם הקשיים ובכך למנוע את הפגיעה בהיבטים השונים של החיים. דיסלקציה בקרב מבוגרים הדיסלקסיה נתפסת לרוב כבעיה הנצפית בילדות ומוקדשת לה תשומת לב וטיפול רגשי בתקופת הלימודים בבית הספר היסודי והתיכון.

ואולם, הדיסלקציה ממשיכה להוות קושי גם בחיים הבוגרים. מספר לא מבוטל של מבוגרים דיסלקטיים אשר מעולם לא אותרו ולא אובחנו, מוצאים את עצמם נאלצים להתמודד מול קשיי הסתגלות בחיים מבלי שיש להם את הכלים להשיג את מבוקשם ולממש את היעדים אותם הציבו לעצמם. כפועל יוצא של הדיסלקציה ואי רכישת כלים ליעילות קוגניטיבית, יחווה האדם הדיסלקטי קשיים רבים יותר ברכישת מיומנויות מסוימות מאדם בעל רמת משכל דומה שאינו דיסלקטי.

הקושי בזכירת רצפי הוראות, מספרים, הודעות, עובדות ושמות שאליו מתלווים קשיי ארגון תפיסת זמן לקויה, כשבנוסף לתסמינים הללו מתווספים התסמינים המשניים של חוסר ביטחון עצמי ודימוי עצמי נמוך, המצמצמים בעבור הלוקים בדיסלקציה את ההזדמנויות בשוק העבודה. על מנת לאפשר למבוגרים הלוקים בדיסלקציה לממש את מלוא הפוטנציאל הטמון בהם יש צורך באבחונים, ייעוץ תעסוקתי על מנת להתאים לאדם הדיסלקטי משרה בהתאם למגבלותיו, והתאמת טיפולים לרכישת כלים אסטרטגיים לעקיפת המגבלות.