היתרונות הטמונים בהפרעות הקשב והריכוז

כולם נוטים להתמקד בחסרונות הנעוצים בהפרעות קשב וריכוז, ואינם מודעים לעובדה שקיימות גם יתרונות. למעשה, לא מעט מדענים, מלחינים, פוליטיקאים, אנשי רוח וחקר שינו את פני ההיסטוריה, ככל הנראה, בזכות הפרעות הקשב שלהם. על מנת שהתכונות הללו אכן יהוו יתרון יש צורך ללמוד כיצד לנצל אותן באופן יעיל, ולהביאן לידי ביטוי. נציין כאן מספר יתרונות מרכזיים האופייניים לבעלי הפרעות קשב וריכוז.

ספונטניות, חשיבה מופשטת ויצירתיות

רבים מהלוקים בהפרעות קשב וריכוז מתאפיינים בחשיבה מופשטת וביצירתיות רבה. לא אחת הם מגיעים להישגים גבוהים ואף להערכה ציבורית, כשההשערה המקובלת היא שהאדם בעל הפרעות קשב וריכוז מוצף במידע אשר זורם אליו מכל עבר, כשהדבר מוביל לסידור המידע בזיכרון באופן שונה מאשר אדם חסר לקות, ומוביל ליצירת הקשרים פחות שכיחים בין כל אותם חלקי מידע. המחקרים אף מראים כי במהלך הניסיון שלהם לפתור בעיה, קיימת אצלם נטייה לאיבוד הריכוז הרבה מעבר לרגיל, כשקטיעת המחשבה הספונטנית עשויה להובילם להמשגתה באור שונה. התכונות הללו הן בין הגורמים המובילים את בעלי הפרעות קשב וריכוז אל החשיבה המופשטת והיצירתיות.

חוש הומור

הומור הינה תכונה נוספת המאפיינת את הלוקים בהפרעות קשב וריכוז. הומור נובע לא פעם מראיית הדברים המוכרים באור חדש. היכולת להציג דברים בנקודת מבט חדשה ובלתי צפויה הופכת אותם לעיתים קרובות  לליצני הכיתה. השערה נוספת היא שחוש הומור נובע מהצורך של הלוקים בהפרעות קשב וריכוז לקחת דברים בקלות, לאור הכישלונות המצטברים שלהם בתחומים אחרים, כשחוש ההומור מהווה למעשה מעין מנגנון פיצוי. וופי גולדברג, ג"ים קארי, אברי גלעד ורובין וויליאמס הינם דוגמה קלאסית לבדרנים מן השורה הראשונה, שהיצירתיות הבולטת אצלם קשורה גם להיותם לוקים בקשב וריכוז.

אנרגטיות רבה

בקרב אנשים הלוקים בהפרעות קשב המלוות בהיפראקטיביות קיימת אנרגיה רבה, העשויה להיות מתועלת אל עבר מטרות חיוביות. האנרגטיות עלולה אמנם להפריע, ולהוות להם למכשול בנסיבות בהן נדרשים לבצע משימה שאינה מעניינת אותם, אך במצבים בהם הם מאותגרים, אנשים בעלי הפרעות קשב וריכוז עשויים לעבוד שעות ממושכות, ומתוך תחושה של סיפוק רב. התכונות הללו נדרשות לעתים קרובות בעסקים, בספורט ובתחומים נוספים, ואכן אנשים רבים עשו ועושים חיל בתחומים הללו.

היפר פוקוס והתמקדות יתר

אמנם נהוג לייחס את הפרעות קשב וריכוז עם או ללא מרכיב ההיפראקטיביות את החוסר בריכוז והחוסר בקשב, אך כשהלוקים בהפרעות קשב עוסקים בעניין מאתגר והם מוצאים בו עניין רב, עד כמה שהדבר מפתיע, הגירויים הסביבתיים החיצוניים כמעט ולא יסיחו את דעתם, ויש להם את היכולת להגיע אל רמת ריכוז גבוהה מאוד, ולהתמקד בעניין המרתק אותם באופן חריג ולפרקי זמן ממושכים במיוחד. ההנעה ומיקוד המטרה בשילוב של האנרגטיות הרבה הטמונה בהם, מובילה את בעלי הפרעות קשב וריכוז אל עבר הישגים מרשימים במיוחד במגוון תחומים.

התלהבות, ספונטניות ונטילת סיכונים

האימפולסיביות המאפיינת חלק מהלוקים בהפרעות קשב וריכוז נחשבת בדרך כלל לתכונה שלילית. יחד עם זאת, במקרים מסוימים עשויה האימפולסיביות לדחוף ולהוביל את הלוקים בה אל עבר יוזמות חדשות, רכישת ידע בנושאים בלתי מוכרים, יצירת קשרים עם אוכלוסיות מגוונות של אנשים וגילוי חוויות חדשות, אליהן לא היו מגיעים אלמלא האימפולסיביות הנטועה בהם. הקושי שלהם להעריך סכנות ולהימנע מהתנהגות בלתי רצונית בשילוב של היעדר עכבות, עלולה להוביל להתפתחויות מסוכנות ובלתי אחראיות, אך מנגד, במידה והנטייה ליטול סיכונים נעשית באופן מבוקר ומחושב, היא עשויה להיות מועילה מאוד בתחומים רבים כגון יזמות, מסחר ועסקים, צבא וביטחון וכדומה.

שיטות לטיפול טבעי להפרעות קשב וריכוז

שיטות לטיפול טבעי להפרעות קשב וריכוז

מידע אודות אבחון פסיכודידקטי

הטיפול בריטלין ובחלופות תרופתיות הפך לשכיח ביותר בזכות זמינותו ומיידיות ההשפעה שלו. ואולם, הטיפול התרופתי לא תמיד יעיל עבור כל מטופל, כשלעתים מתקיימת אף השפעה הפוכה או שמופיעות תופעות לוואי שאינן חולפות. הטיפול התרופתי מעניק פיתרונות נקודתיים עבור תסמינים חלקיים בלבד, ואינו מספק מענה למקור הבעיה. אחת השיטות שהוכחו כיעילות היא טיפול טבעי להפרעות קשב וריכוז באמצעות אימון נוירו קוגניטיבי של המוח. האימון הנוירו קוגניטיבי "מלמד" את המוח להתגבר על המכשולים אשר נובעים מהפרעת הקשב ומביא להקלה משמעותית בתסמינים. שיטות טיפוליות טבעיות נוספות הן טיפול רגשי, אימון קוגניטיבי התנהגותי, תרפיה בתנועה, משחק או אמנות, תרפיה בסיוע בעלי חיים וכדומה. אחד היתרונות הבולטים בשיטות הטבעיות לטיפול בהפרעות קשב וריכוז נובע מעצם הטיפול בשורש הבעיה ולא בתסמיניה בלבד. כמו כן, ההשלכות של הטיפול משפיעות, בניגוד לטיפול התרופתי, על כל היבטי החיים, שבכללם מיתון האנרגיות ושליטה באימפולסיביות, חיזוק הדימוי העצמי, הכרה בדפוסי ההתנהגות השליליים והמרתם בדפוסי התנהגות חיוביים ומועילים.

הפרעות הקשב והריכוז

הפרעות הקשב והריכוז

פורטל קשב וריכוז הינו אתר שבא במטרה לספק מידע עדכני ומקיף בתחום הפרעות הקשב והריכוז כבר  בשלבים המוקדמים של החשדות, שלבי האבחון ושלבי הטיפול. במידה ואתם או מישהו מבני משפחתכם הופנה לאבחון או לטיפול בהפרעות הקשב הללו והנכם זקוקים לייעוץ מקצועי, אנא צרו איתנו קשר ואנחנו נעניק לכם ייעוץ, ואף נפנה אתכם אל אנשי המקצוע המומחים בתחומם. הפרעות הקשב זוכות בשנים האחרונות למודעות רבה כשהדבר בא לידי ביטוי בעיקר בשינויים וההיערכויות במערכת החינוך, הכוללים השתלמויות מורים בנושא ורכישת שיטות הוראה ייחודיות בתחום, הוראה יחידנית, הקלות לתלמידים בעלי לקויות למידה במבחנים והתאמת המוסד החינוכי לצרכי התלמידים הללו. ואולם, בשל העובדה שעד לעשור האחרון המודעות בתחום כמעט ולא הייתה קיימת, ישנם מבוגרים רבים הלוקים בקשב וריכוז שמעולם לא אובחנו ומעולם לא טופלו.

אבחון הפרעות הקשב בקרב מבוגרים

הפרעות הקשב והריכוז אינן חולפות עם השנים, ומבוגרים הלוקים בהפרעות הללו נתקלים בקושי רב בכל הביטי החיים, החל מהתחום האקדמי דרך התחום הבין אישי וכלה בחוסר היכולת להתמיד לאורך זמן במקום העבודה. אבחון וטיפול בנסיבות הללו הם צורך חיוני על מנת להעניק לאדם בעל ההפרעה כלים להתמודדות יעילה עם מגבלותיה של הלקות. הראיון הקליני הינו האמצעי השכיח להערכת הפרעות הקשב בקרב מבוגרים אף על פי שקיימים גם המבדקים הממוחשבים. זהו ריאיון קליני יסודי, מהימן ומקיף אשר מורכב לא רק מן התסמינים אלא מכיל גם את ההיסטוריה התעסוקתית, המשפחתית, הבריאותית, החברתית וההשכלתית של  המאובחן, שבכללם גם האינפורמציה על הרגלי השינה, התזונה והרגלי הצריכה כמו סיגריות, אלכוהול וסמים. כמו כן מתקיימת סקירה של מצבים נפשיים ומחלות פסיכיאטריות בעבר או בהווה.

הטיפול בהפרעות הקשב בקרב מבוגרים

סקירתן של ההפרעות פסיכיאטריות הנלוות הכרחיות בשל העובדה כי אנשים הלוקים בהפרעות הקשב נמצאים בקבוצת סיכון הגבוהה פי שש ללקות בהפרעות פסיכיאטריות בשלב כלשהו בחייהם. עוד נמצא כי התחלואה הנלוות כוללת הפרעות חרדה, הפרעות במצבי הרוח, התמכרויות למיניהן וחוסר יכולת לשלוט בדחפים. אחת הדרכים לטפל בהפרעות הקשב בקרב מבוגרים היא הטיפול התרופתי כשעל מרבית תופעות הלוואי שלהן ניתן להתגבר בקלות  יחסית. התופעות הינן לרוב זמניות ומתבטאות בשינויים בתיאבון, קשיי שינה, הפרעות עיכול קלות וכאבי ראש. בנוסף לטיפול התרופתי ניתן לפנות גם אל הטיפול הקוגניטיבי התנהגותי כשמחקרים הראו כי השילוב של שני הטיפולים הללו הובילו לשיפורים משמעותיים במדדים הקליניים הכוללים את תסמיני הדיכאון והתפקוד הכללי.

מאפייני הדיסלקציה כלקות למידה

הדיסלקציה מסווגת כאחת מלקויות הלמידה השכיחות ביותר ובסיסה המשוער הוא אורגני ומולד. הדיסלקציה מתאפיינת בקשיים במיומנויות הבסיסיות של הקריאה, הכתיבה והמתמטיקה, קשיים הבאים לידי ביטוי בזיהוי אותיות, ביכולות פענוח שפתיות ובאיות. לחלק גדול מהאוכלוסייה הלוקה בדיסלקציה קיימת היכולת האינטלקטואלית לרכישת הידע, ומחקרים מצאו כי בקרב אנשים בעלי רמת משכל גבוהה, זיהויה של הלקות נחשף בשלבים מאוחרים באופן יחסי, בשל יכולתם של הלוקים הללו להסתיר את הלקות. בפועל, במידה והלקות אינה נחשפת ומטופלת עשויים להיות קשיים בקריאה, איות, כתיבה ומתמטיקה, כשבהיבט המצטבר הדבר יגרור פגיעה במכלול הידע הנרכש.

מחקרים מוכיחים כי שכיחות הדיסלקציה בקרב האוכלוסייה עומד על 15%, וישנו ככל הנראה מרכיב תורשתי בהופעתה. עוד מצביעים המחקרים על מבנים שונים במוח בקרב האנשים הלוקים בדיסלקציה, שינויים הקשורים בתפקודים חזותיים ושמיעתיים, על כן הדיסלקציה באה לידי ביטוי לא רק בקשיים במיומנויות הקריאה, אלא אף ביכולת ההבחנה השמיעתית הקשורה לאותיות ממנה מורכבת המילה. האספקטים הרגשיים של הדיסלקציה הדיסלקציה פוגעת בתפקודי הקריאה לסוגיהם, הפרעה המשפיעה באופנים שונים ובשלבי חיים שונים בהתאם לאופי הלקות. בקרב חלק מן הדיסלקטים, לא קיים קושי ברכישת המיומנויות הבסיסיות של הקריאה, המתמטיקה והכתיבה, ואולם, הקשיים יעלו בשלבים מאוחרים יותר, בעת העלייה ברמת הדרישות האקדמיות. מחקרים אשר עסקו בתחום( בזיכוי לגמול התשלמות)חשפו כי להיבט הרגשי בשלבים המוקדמים של הילדות אין חלק ביצירת התסמינים של הדיסלקציה, ומרביתם אף היו ילדים מאושרים בילדותם המוקדמת בדיוק כמו יתר בני גילם, הקשיים הרגשיים החלו להופיע במקביל לתקופה בה החלו לרכוש את מיומנויות הקריאה והכתיבה בבית הספר, כשהנסיבות מובילות לקשר שבין הקשיים הרגשיים לתסכול המצטבר הנובע מההישגים הנמוכים בלימודיים ביחס לבני גילם. בין השאר, נובע התסכול מהתייחסות הסביבה מרמת הישגיהם של הדיסלקטים ומתגובותיה, ותיוגו כחריגים, חסרי אמביציה ואף כבעלי רמת משכל נמוכה. במרבית המקרים, המאמצים של הילד להתמודד בכוחות עצמו עם הלקות אינם נושאים פרי, עובדה הגוררת עימה תסכול נוסף.

 האספקטים החברתיים של הדיסלקציה לא פעם מתלווה אל הדיסלקציה חוסר בשלות חברתית, כשהדבר גורר השפעה בהיבט של קריאה והבנה של קודים חברתיים ונורמות ההתנהגות. הדבר עשוי להוביל לדחייה חברתית, בנוסף לתחושת חוסר הערך והדימוי העצמי הנמוך הנובעים מהישגים אקדמיים נמוכים. בגיל ההתבגרות, כשלתפקודי השפה מוענקת חשיבות רבה בתקשורת הבינאישית, מיומנויות השפה הנמוכות הנובעות מן הדיסלקציה משפיעות גם הן על התקשורת הבינאישית ומגבילים אותה, כשגם קשיי הזיכרון אף הם עשויים להשפיע בהיבט החברתי באופן שלילי. מחקרים הראו כי החיים בצל הדיסלקציה עשויים להוביל לא פעם לכעס, התמרמרות, חרדה ודיכאון, תחושות של חוסר אונים ודימוי עצמי נמוך. קיימת חשיבות לא מבוטלת לזיהויה המוקדם של הדיסלקציה והיקפה, כשהטיפול בא לסייע ולהקנות כלים להתמודדות יעילה עם הקשיים ובכך למנוע את הפגיעה בהיבטים השונים של החיים. דיסלקציה בקרב מבוגרים הדיסלקסיה נתפסת לרוב כבעיה הנצפית בילדות ומוקדשת לה תשומת לב וטיפול רגשי בתקופת הלימודים בבית הספר היסודי והתיכון.

ואולם, הדיסלקציה ממשיכה להוות קושי גם בחיים הבוגרים. מספר לא מבוטל של מבוגרים דיסלקטיים אשר מעולם לא אותרו ולא אובחנו, מוצאים את עצמם נאלצים להתמודד מול קשיי הסתגלות בחיים מבלי שיש להם את הכלים להשיג את מבוקשם ולממש את היעדים אותם הציבו לעצמם. כפועל יוצא של הדיסלקציה ואי רכישת כלים ליעילות קוגניטיבית, יחווה האדם הדיסלקטי קשיים רבים יותר ברכישת מיומנויות מסוימות מאדם בעל רמת משכל דומה שאינו דיסלקטי.

הקושי בזכירת רצפי הוראות, מספרים, הודעות, עובדות ושמות שאליו מתלווים קשיי ארגון תפיסת זמן לקויה, כשבנוסף לתסמינים הללו מתווספים התסמינים המשניים של חוסר ביטחון עצמי ודימוי עצמי נמוך, המצמצמים בעבור הלוקים בדיסלקציה את ההזדמנויות בשוק העבודה. על מנת לאפשר למבוגרים הלוקים בדיסלקציה לממש את מלוא הפוטנציאל הטמון בהם יש צורך באבחונים, ייעוץ תעסוקתי על מנת להתאים לאדם הדיסלקטי משרה בהתאם למגבלותיו, והתאמת טיפולים לרכישת כלים אסטרטגיים לעקיפת המגבלות.

עוד קצת על אבחון טובה

עוד קצת על אבחון טובה

ייתכן ושמעתם בעבר על המושג הקרוי אבחון טובה אך לא ידעתם למה האבחון משמש ומי צריך לעבור אבחון כזה. מבחן הטובה, או ה- TOVA (Test Of Variables of Attention) הינו חלק מהליך האבחון של הפרעות מתחום הקשב והריכוז והוא מהווה היום כלי אבחוני חשוב בתהליך.

אבחון טובה – מתי מומלץ לעבור את האבחון?

לאבחון טובה מגיעים בדרך כלל בגיל הילדות (ובמיוחד בגילאי בית הספר) ובעקבות הפניה ראשונית מאיש מקצוע מאבחן (רופא או פסיכיאטר, על פי קריטריונים הקבועים בחוק והמגדירים אלו התמחויות דרושות על מנת להיות מוסמכים לאבחן ה]רעת ריכוז וקשב בקרב ילדים) אשר אליו הופנה המאובחן בדרך כלל על ידי איש צוות חינוכי או בעקבות יוזמה של ההורים. אבחון טובה הינו חלק ממערך שלם של אבחון והוא מהווה, למעשה , כלי עזר אבחוני המשלים את התמונה העולה מהערכה קלינית על ידי המאבחן ומשאלונים נוספים הממולאים על ידי המאבחן, מורים/ הורים, הילד עצמו ועוד.

האם מבחן הטובה מתאים גם למבוגרים ?

מבחן הטובה אמור להיות מותאם לכל קבוצת גיל, כאשר , למעשה, התוצאות מנותחות ביחס לנבחנים מאותה קבוצת הגיל בלבד, אך בהשוואה לקבוצה שאינה סובלת מהפרעות בתחום הקשב והריכוז. גם רמת המבחן והמהירות שבה האובייקטים חולפים על המסך במהלכו מותאמת לקבוצת הגיל אליה משתייך הנבחן.

מבחן טובה איננו מבחן ידע ובקיאות

כיוון שלמעשה אבחון טובה איננו מבחן ידע ובקיאות, לא ניתן להתכונן אליו מראש באופן רשמי. דברים שניתן לעשות על מנת לעבור את המבחן ולהשיג בו תוצאה מיטבית הם הגעה אל המבחן במיטבנו, כאשר אנו עירניים ובשיא כושרנו. לשם כך, רצוי שנישן היטב בלילה שלפני המבחן ונאכל ארוחה טובה ומזינה בבוקר המבחן, כולל שתייה בכמות מספקת. כמו כן, רצוי שלא להגיע בעת שחולים או סובלים מבעיה רפואית אחרת המשפיעה על תפקודנו באופן כללי, דוגמת בעיות המלוות  בכאבים חדים. כמו כן, עדיף להימנע משתיית ואכילת משקאות ומאכלים ממותקים ממריצים לפני המבחן, כמו קולה, קפה או שוקולד.

האם אבחון טובה הוא אבחון יקר?

אבחון טובה נערך בדרך כלל במרכזים פרטיים אך כיום גם מרכזים רפואיים המוקדשים לאבחון ולטיפול בתחום הפרעות הקשב והריכוז או חלק מקופות החולים או קליניקות הקשורות בהסדר עם קופות החולים מציעים אבחון טובה. במרכזים הפרטיים שאינם בהסדר מחיר האבחון יכול להגיע לאלפי שקלים, פעמים רבות יש גם הפרשי מחירים ניכרים בין מרכזים שונים. עם זאת, המחיר משקף בתוכו גם בדרך כלל את פגישת ההיכרות הראשונית המשולבת באבחון ומקדימה את המבדק עצמו.

תוצאות מבחן הטובה

מבחן הטובה מחולק  ל – 2 חלקים (חלק אחד המודד תשומת לב בעת פעילות משעממת וחלק שני המודד תשומת לב בעת פעילות רצופת גירויים) ומודד למעשה 4 פרמטרים (השמטות – אי לחיצה בזמן הופעת גירוי על המסך, לחיצות סתמיו בעת שלא מופיע הגירוי על פני המסך, זמן התגובה מעת הופעת הגירוי ועד ללחיצה ויציבות זמן התגובה שהוא מידת היציבות באופן שבו הנבדק מתייחס לגירוי).

התוצאות המתקבלות מושוות לנורמה המתקבלת בתוך אוכלוסיית גילו של הנבדק (מנתוני המבחן אשר נאספו באוכלוסייה שאינה סובלת מהפרעות ריכוז וקשב). הציון הניתן הינו ציון תקן של עד 2 סטיות תקן מעל ומתחת ל- 0, שהינו הציון הנורמאלי הממוצע. כמו כן, תוצאות המבחן מושוות גם לתוצאות מבחן שנערך בשנית לאחר נטילת ריטלין.

מבוא על לקויות למידה

מבוא על לקויות למידה

אז מה הן, למעשה, לקויות למידה?

לקויות למידה הינו מצב בו ההישגים הלימודיים של ילדים או מבוגרים מסוימים בתחומים ספציפיים כמו קריאה, חשבון ועוד נמוכים באופן משמעותי מהמצופה מן הילד בגילו, ברמתו השכלית הבסיסית ומרמת החינוך שהוא מקבל. הליקויים הללו יתבטאו, באופן צפוי, בהישגיו הלימודיים של הילד. מדובר בתחלואה השכיחה ביותר אצל ילדים בעלי הפרעות קשב וריכוז (עד כדי 25% מאותם ילדים המאובחנים עם הפרעות קשב וריכוז).

סימנים מקדימים ללקויות הלמידה

האם ישנם סימנים מקדימים המצביעים על לקויות למידה? מסתבר שישנם כאלו, וכדאי להורים ולמורים להכירם באופן כללי ולנסות ולזהות דפוסים אשר עלולים לנבוע כתוצאה מלקויות למידה שונות. לדוגמא, באם תמעוררים קשיים שונים ובולטים בקריאה, סרבול מוטורי בעת ביצוע פעילויות גופניות שונות, קושי בכתיבה ואפילו קושי בולט באחיזת עפרון (שהינו חלק ממצב הקרוי דיסגרפיה, ליקוי כתיבה שהינו הפרעה התפתחותית קוגנטיבית), קושי בפתרון בעיות בחשבון, בלבול בין מספרים ועוד, קשיי ריכוז והתנהגות היפראקטיבית ועוד.

אז מאיפה זה מתחיל וכיצד מזהים ומאבחנים?

לקויות למידה נובעות פעמים רבות מקשיים מולדים. נבחין גם בתלונות מצד הילד או בתלונות מצד מוריו או חבריו לכיתה. עם זאת, ריבוי התלונות והחשדות אינו מחליף, כמובן, אבחון מסודר על ידי אנשי מקצוע המסתיים בטיפול הולם ויעיל לבעיה או למגוון הבעיות הסובבות. חובת האבחון מוטלת, כמובן, על ההורים, כמו גם חובת הפתרון, העידוד ומציאת והטמעת כל הכלים אשר יקלו על הילד ויאפשרו את התקדמותו ופתרון בעייתו כך שיהנה מתפקוד לימודי וחברתי מלא.

הליך אבחון הניתן ללמידה ע"י חניכה בהשתלמויות מתאימות - הליך ההאבחון ללקויות הלמידה

ישנה חשיבות עליונה לאבחון של לקויות למידה בזמן, בשלב מוקדם ככל הניתן, טרם הילד כבר חווה תקופה ארוכה של תסכול ודיכאון נוכח מטלות רבות אשר הוא אינו מסוגל לבצע בעוד חבריו לכיתה, לגן או למשחק עושים זאת בקלילות. הליך האבחון המקצועי כולל אבחון דידקטי, אבחון פסיכולוגי ולעיתים אף אבחון פסיכיאטרי. בתהליך האבחון ישנה התרשמות גם מדיווחי המורים וההורים ודיווחי הילד עצמו. על מנת להגיע לאבחון, אם כן, חשובה עירנות הן מצד 

ההורים והן מצד המורים לנעשה אצל הילד, בבית הספר ובמסגרות חברתיות וחינוכיות אחרות.

טיפולים שונים לכל לקות למידה

ישנם טיפולים שונים ומגוונים עבור לקויות למידה, המבוססים, כמובן, על סוג הלקות. חשוב להדגיש כי הטיפול אינו מיועד לפיתרון מלא ומוחלט של הבעיה (שכן גם כיום הידע לגבי הסיבות הקשורות בהופעת הלקות אינו מלא) אלא להתמודדות אשר מסייעת הן לילד והן למבוגר המסייע לו ביום יום להתמודד עם המשימות החברתיות והלימודיות. הטיפול יסייע לילד ולמבוגר שלצידו למצוא כלים ומיומנויות חדשים אשר יעזרו לו להתגבר על הקושי.

למשל, באם הילד סובל מהפרעות קשב וריכוז המובילות ללקויות למידה, טיפול תרופתי בריטלין ובתרופות אחרות המגבירות את הקשב והריכוז ומורידות תופעות של היפראקטיביות באופן ביולוגי עשוי לסייע גם בהתגברות על חסרים במיומנויות לימודיות. במקרה של טיפול תרופתי, הסמכות לקביעת הטיפול ניתנת, כמובן, אך ורק לפסיכיאטר וזאת על בסיס ההערכות של האבחונים הדידקטיים.

שיטות טיפול מקובלות נוספות הינן הוראה מתקנת, המסייעת לתלמיד לפתח מיומנויות למידה חדשות, זאת לאחר שהקודמות לא הצליחו עבורו.

הפרעות קשב וריכוז- מבוא כללי

הפרעות קשב וריכוז- מבוא כללי

אז מהן הפרעות קשב וריכוז?

הפרעות קשב וריכוז (ובאנגלית ADHD – Attention deficit/ Hyperactivity Disorder) הינו שם כולל להפרעות הקשורות בוויסות הקשב ובמיקוד הריכוז. מדובר בהפרעות שהרקע להן הוא רקע גנטי ברור וידוע והמרכיבים של ההפרעה הינם פיסיים- ביולוגיים. ההפרעה נחשבת להפרעה מהתחום הנוירופסיכיאטרי והיא נחשבת שכיחה מאוד באוכלוסיה, ההערכה היא כי כ- 5% מן האוכלוסיה סובלים מהפרעות בתחום הקשב והריכוז.

ההפרעה מופיעה בעיקר בתחילת הילדות וניתן להבחין בה כבר בשנים הראשונות ללימודים, בדרך כלל, שכן כאשר מגיעים לגיל שבו ישנן דרישות לימודיות וחברתיות ודרישות מורכבות בלמידה, ההפרעה ניכרת במלוא עוצמתה. לרוב, ההפרעה ממשיכה מגיל הילדות אל תוך גיל ההתבגרות והגיל המבוגר. לעיתים היא מלווה בהפרעות נוספות מן התחום הפסיכיאטרי , כגון – הפרעות במצב – הרוח, הפרעות מתחום ההתנהגות , לקויות למידה שונות, הפרעות חרדה ועוד.

מהו ריכוז?

הריכוז הינו סך הפעילות המוחית והמצבים הרכשיים, הנפשיים והסביבתיים המאפשרים ישיבה דרוכה וקליטה.

מהו קשב?

הקשב הינו החלק הפיסי שבו המאפשר לנו את היכולת להתרכז ולקלוט מידע בערוצי קלט שונים מן הסביבה.

חלוקה של הפרעות הריכוז והקשב על פי השיטה האירופאית (IDC10)

הפרעות קשב וריכוז אינן מקשה אחת, הן אכן קבוצה של הפרעות הנבדלות זו מזו, וניתן לחלק אותן לקבוצות:

הפרעות של היפראקטיביות או הפרעות של קשב וריכוז- זוהי קבוצת הפרעות אשר מתחילה בדרך כלל בגיל מוקדם ומתאפיינת בפעלתנות ביתר שאינה עוברת וויסות המשולבת בהפרעת קשב. הפרעות אלו מתבטאות, בין היתר, בקושי בהתמדה בביצוע משימות וניכרת במצבים נוספים רבים אחרים, בהתמדה ולאורך זמן. על פי ה- DSM, שהינו המדריך להפרעות פסיכיאטריות המקובל באבחון, להפרעות אלו קוד F90 ומקובל לאבחן אותן על פי קריטריונים מסוימים המפורטים במדריך (על ידי איש מקצוע מוסמך בלבד, כמובן).

הפרעות בקשב ובפעלתנות או הפרעה מרדנית – זוהי קבוצה של הפרעות אשר מאובחנות לרוב בבגרות והן כוללות את מאפייניהן של הפרעות ההיפראקטיביות, אך בנוסף להפרעה בפעילות וביכולת הריכוז ניתן יהיה לראות גם תוקפנות המובילה גם לתופעות של עבריינות. ב- DSM הקוד להפרעות אלו הינו F91.

הפרעת התנהגות היפרקינטית – זוהי הפרעה של תנועתיות יתר המופיעה בשלב התפתחותי מוקדם לרוב, בדרך כלל ב- 5 השנים הראשונות לחיים. אשר מאפייניה העיקריים הם- העדר התמדה בפעולות שלהן נדרשת מעורבות קוגנטיבית , נטייה לעבור מפעולה לפעולה מבלי להשלים את הפעולה הקודמת , פעלתנות יתר לא מווסתת ועוד.

הפרעת התנהגות היפרקינטית יכולה להימשך עד הבגרות אך רבים הסובלים ממנה יכולים לראות שיפורים הדרגתיים ברמת הקשב ובפעילות. ילדים היפרקינטיים לרוב יהיו אימפולסיביים, ינטו לתאונות ולבעיות משמעת בגלל חוסר תשומת לב לכללים, התנהגות שהיא חסרת עכבות וחסרת מעצורים והיעדר של איפוק ונקיטת זהירות. לרוב יסבלו הסובלים מהפרעות היפרקינטיות מעיכובים בהתפתחות השפה והמוטוריקה.

חלוקה של הפרעות הקשב והריכוז על פי המדריך להפרעות פסיכיאטריות (השיטה האמריקאית)

הפרעות קשב וריכוז נחלקות על פי השיטה האמריקאית להפרעות היפרקינטיות, של תנועתיות יתר, והפרעות בקשב ובריכוז, כלומר הן מוגדרות גם באופן נפרד.

HDD- הפרעות של היפראקטיביות בלבד.

ADD- הפרעות קשב וריכוז טהורות.

ADHD – הפרעת קשב והיפראקטיביות משולבת.