יום שבת, 27 באפריל 2013

הפרעות קשב וריכוז- מבוא כללי


הפרעות קשב וריכוז- מבוא כללי
אז מהן הפרעות קשב וריכוז?
הפרעות קשב וריכוז (ובאנגלית ADHD – Attention deficit/ Hyperactivity Disorder) הינו שם כולל להפרעות הקשורות בוויסות הקשב ובמיקוד הריכוז. מדובר בהפרעות שהרקע להן הוא רקע גנטי ברור וידוע והמרכיבים של ההפרעה הינם פיסיים- ביולוגיים. ההפרעה נחשבת להפרעה מהתחום הנוירופסיכיאטרי והיא נחשבת שכיחה מאוד באוכלוסיה, ההערכה היא כי כ- 5% מן האוכלוסיה סובלים מהפרעות בתחום הקשב והריכוז.
ההפרעה מופיעה בעיקר בתחילת הילדות וניתן להבחין בה כבר בשנים הראשונות ללימודים, בדרך כלל, שכן כאשר מגיעים לגיל שבו ישנן דרישות לימודיות וחברתיות ודרישות מורכבות בלמידה, ההפרעה ניכרת במלוא עוצמתה. לרוב, ההפרעה ממשיכה מגיל הילדות אל תוך גיל ההתבגרות והגיל המבוגר. לעיתים היא מלווה בהפרעות נוספות מן התחום הפסיכיאטרי , כגון – הפרעות במצב – הרוח, הפרעות מתחום ההתנהגות , לקויות למידה שונות, הפרעות חרדה ועוד.
מהו ריכוז?
הריכוז הינו סך הפעילות המוחית והמצבים הרכשיים, הנפשיים והסביבתיים המאפשרים ישיבה דרוכה וקליטה.
מהו קשב?
הקשב הינו החלק הפיסי שבו המאפשר לנו את היכולת להתרכז ולקלוט מידע בערוצי קלט שונים מן הסביבה.
חלוקה של הפרעות הריכוז והקשב על פי השיטה האירופאית (IDC10)
הפרעות קשב וריכוז אינן מקשה אחת, הן אכן קבוצה של הפרעות הנבדלות זו מזו, וניתן לחלק אותן לקבוצות:
הפרעות של היפראקטיביות או הפרעות של קשב וריכוז- זוהי קבוצת הפרעות אשר מתחילה בדרך כלל בגיל מוקדם ומתאפיינת בפעלתנות ביתר שאינה עוברת וויסות המשולבת בהפרעת קשב. הפרעות אלו מתבטאות, בין היתר, בקושי בהתמדה בביצוע משימות וניכרת במצבים נוספים רבים אחרים, בהתמדה ולאורך זמן. על פי ה- DSM, שהינו המדריך להפרעות פסיכיאטריות המקובל באבחון, להפרעות אלו קוד F90 ומקובל לאבחן אותן על פי קריטריונים מסוימים המפורטים במדריך (על ידי איש מקצוע מוסמך בלבד, כמובן).
הפרעות בקשב ובפעלתנות או הפרעה מרדנית – זוהי קבוצה של הפרעות אשר מאובחנות לרוב בבגרות והן כוללות את מאפייניהן של הפרעות ההיפראקטיביות, אך בנוסף להפרעה בפעילות וביכולת הריכוז ניתן יהיה לראות גם תוקפנות המובילה גם לתופעות של עבריינות. ב- DSM הקוד להפרעות אלו הינו F91.
הפרעת התנהגות היפרקינטית – זוהי הפרעה של תנועתיות יתר המופיעה בשלב התפתחותי מוקדם לרוב, בדרך כלל ב- 5 השנים הראשונות לחיים. אשר מאפייניה העיקריים הם- העדר התמדה בפעולות שלהן נדרשת מעורבות קוגנטיבית , נטייה לעבור מפעולה לפעולה מבלי להשלים את הפעולה הקודמת , פעלתנות יתר לא מווסתת ועוד.
הפרעת התנהגות היפרקינטית יכולה להימשך עד הבגרות אך רבים הסובלים ממנה יכולים לראות שיפורים הדרגתיים ברמת הקשב ובפעילות. ילדים היפרקינטיים לרוב יהיו אימפולסיביים, ינטו לתאונות ולבעיות משמעת בגלל חוסר תשומת לב לכללים, התנהגות שהיא חסרת עכבות וחסרת מעצורים והיעדר של איפוק ונקיטת זהירות. לרוב יסבלו הסובלים מהפרעות היפרקינטיות מעיכובים בהתפתחות השפה והמוטוריקה.
חלוקה של הפרעות הקשב והריכוז על פי המדריך להפרעות פסיכיאטריות (השיטה האמריקאית)
הפרעות קשב וריכוז נחלקות על פי השיטה האמריקאית להפרעות היפרקינטיות, של תנועתיות יתר, והפרעות בקשב ובריכוז, כלומר הן מוגדרות גם באופן נפרד.
HDD- הפרעות של היפראקטיביות בלבד.
ADD- הפרעות קשב וריכוז טהורות.
ADHD – הפרעת קשב והיפראקטיביות משולבת.

2 תגובות:

  1. בן זוגי סובל מ-ADD ולעיתים זה ממש מקשה עלינו ועל ניהול הזוגיות. קורה שאני מגיעה הביתה מהעבודה ומתחילה לדבר איתו ולספר על יומי והוא פשוט מתנתק פתאום ומפסיק להקשיב, וחוזר לעצמו רק לאחר דקה. בזמן הזה אני מספיקה לכעוס על כך שהוא לא מקשיב לי (מאוד קשה להתרגל ולקבל את תופעות ה-ADD כשלא מכירים את זה מניסיון אישי). מה אפשר לעשות לטיפול בהפרעת קשב וריכוז?

    השבמחק
  2. תודה רבה על המידע.
    אני חושב שהמודעות העולה להפרעות קשב וריכוז, והרצון של ההורים להצלחה של הילדים מביא לכך שהרבה מאוד הורים שולחים את הילדים שלהם לאבחון על מנת שיקבלו הקלות ולא תמיד בצדק. לפעמים הילדים סתם משתוללים קצת בכיתה או משתעממים כמו כל ילד ואינם מצליחים בשיעור והתשובה הכי נוחה לצוות המקצועי זה לפנות לאבחון מקצועי.
    לפי דעתי, בגלל זה צריך לשלוח את הילד למאבחנת דידקטית מומלצת בצפון, במרכז או בדרום הארץ (צריך לבדוק טוב את ההמלצות) על מנת שאם אין בעיה לילד והוא לא צריך טיפול עם ריטלין או קונצרטה המאבחנת תדע להמליץ על כך. אם הבעיה היא שיעמום אולי צריך לדאוג שהתוכנית תהיה יותר מתאימה לילד אולי לתת לו חומר יותר מתקדם.
    אני זוכר שבני בכיתה ה' היה חוזר ולא יושב על שיעורי בית, שהייתי שואל אותו למה הוא היה אומר שהוא מסיים את כל השיעורים בכיתה בזמן השיעור. לאחר מכן דיברתי עם המורה והיא אמרה לי שהוא עושה רעש ומפריע לה לנהל את השיעור ולא באמת עושה את השיעורי בית והמליצה לי לקחת אותו לאבחון. החלטתי לבדוק את המחברות שלו וראיתי שהוא באמת מסיים את כל השיעורי בית והתשובות שלו גם נכונות, הוא לא סתם רושם. לכן הלכתי למורה וביקשתי שתיתן לו חומר יותר מתקדם על מנת שכן יהיה לו עניין בשיעור והוא יוכל להתקדם ולא לשבת משועמם שזה גורם לו להפריע. לאחר שהיא התחילה לתת לו יותר עבודת כיתה וחומר יותר מתקדם ראינו שהיא מאוד מרוצה ממנו והוא הפסיק להפריע, ואף לפעמים אינו מספיק את הכל בכיתה ועושה בבית.

    השבמחק